<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יהודה גרוגרות</h1>
<h2>דף עח.</h2>
גרסינן בפרק אחרון דסדר יומא תני רב יהודה גרוגרות, אסור לישב על טיט ביום הכיפורים. אמר רבי יהושע בן לוי ובטיט המטפחת אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח. פי' כל להקר (רכי) [כמו] מים אסור ביום הכיפורים משום גזירת רחיצה. כדמסיק רב אשי דכסא מליא בין (דפחיא) [דפחרא] בין דכספא אסור להצטנן אבל בפירות ובקרא מותר דליכא למיחש למידי. ובתלמוד ספרים שלנו לא מצאתי דבריו של רב יהודה גרוגרות. אבל רבנא נתן פירש בערך גרוגרות ההיא דגרסינן בפרק שמונה שרצים [שבת ק"ח ע"ב] דבספרים שלנו תני רב יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין, גרס' רב יהודה גרוגרות. ופיר' רב יהודה גרוגרות שם האיש. מיהו במסכת שקלים פרק התרומה [ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב] אמר רבי חזקיה תני רבי יהודה גרוגרות השלחן והמנורה והפרוכת והמזבח מעכבין את הקרבנות דברי רבי מאיר וחכמים [אומרים] אין לך מעכב אלא כיור וכנו בלבד. ולא כדין רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא תרוייהו אמרין כולהון דכתיב נוכח מעכב צלע אין מעכב. ורבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן אפילו שימה מעכבת. אמר רבי חנניה בין עבודות שבפנים בין עבודות שבחוץ. ובתוספתא דמנחות פרק אלו שהן טעונות מלח [פ"ו ה"ו] השולחן והמנורה והמזבחות מעכבין זה את זה אבל כגירסא בשקלים תימה מפני [מה] מעכבין את הקרבן. בשלמא הא דגרסינן בזבחים פרק קדשי קדשים [זבחים ס"ב ע"א] כל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע פסול כדמפרש רב הונא אמר רב המזבח כל מקום שנאמר המזבח המזבח מעכב היינו קרבן. אבל שולחן ומנורה מפני מה יעכבו הקרבנות בעבודה שהן מכשירין אותן, כגון השלחן שמקדש לחם הפנים ובזיכין, [מ"מ] בכל מקום שיסדר השולחן בהיכל אפילו באולם, למאן דאמר קדושת ההיכל ואולם חדא היא, מקדש. דהכי אמר רבא בפרק ראשון דזבחים הלכה רבי שמעון מכשיר בהילוך [י"ד ע"א] דאמר רבא את"ל רבי שמעון סבר לה כרבי שמעון דאמר תוך עזרה מקדש אין מחשבה מועלת אלא מפתח אולם ולפנים מפני שיכול לסדר השולחן בהיכל עד פתח האולם. ועיין התם. הילכך תימה מה מעכב. אם לא נפרש שבכל מקום שיסדר השולחן, צריך שאף המנורה תהיה נוכח השולחן.
